שמחנו מאוד כשוודי אלן נתן אישור להפוך את התסריט שלו להצגה. שחר סגל לקח את המושכות ויחד עם ירון ברובינסקי ומולי שולמן, הפך את ההצגה לקומדיה מופרכת ופרועה.

 

נטע הקר יצרה במה המושתתת על חיתוך לייזר שנראה כמו רקמה בתוך העץ והקנה לבמה נופך קליל. אני מצידי השתמשתי באותו מסמך כדי לבנות את הבמה מחדש בהקרנה כך שה-Video-Mapping יהיה בהתאמה מלאה לבמה.

 

המחזה עוסק בסיפורים שמקופלים אחד בתוך השני כמו אקורדיון, בסביבה שהיא כמעט אגדה. החלטתי ליצור סוג של מקט וידאו בתוך התפאורה. הוידאו מורכב משכבות רבות של נייר המטילות צל זו על גבי זו ולתוכן הדמויות, המצולמות והעומדות על הבמה, נכנסות. היה חשוב לי ליצור רגעים בהם השחקנים נמצאים באינטראקציה ישירה עם הוידאו כדי לחבר את שני העולמות לסביבה שלמה אחת.